שימור בריח שוקולד: הסיפור מאחורי 'המקום המיוחד' ברמת גן

"בסוף רמת גן יש מקום מיוחד
שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד"

כל מי שגדל ברמת גן, זוכר את המבנה האייקוני הזה. ואם התמזל מזלו – אולי אפילו הספיק לעמוד לידו ולהריח שוקולד. מפעל עלית ברמת גן הוא מקום קסום עם מטען תרבותי ייחודי. איכות של נוסטלגיה ישראלית וערכים של בניית הארץ ויצירתיות טמונים בקירות שלו. חברת קן התור זכתה בכבוד לשמר, לחדש ולהעביר אותו הלאה, עבור דורות חדשים של יצירה ותרבות ישראלית (וכמובן- רמת גנית).

כמו שאוהבים לעשות אצלנו בקנטאור (מחלקת השימור של קן התור) – נתחיל עם קצת היסטוריה: המפעל הוקם בפאתי העיר רמת גן בשנת 1933, ע"י אליהו פרומצ'נקו, שהביא איתו מכונות לייצור שוקולד, כל הדרך מליטא הרחוקה. שם המפעל, "עלית", ניתן לו ע"י אחד השכנים, המשורר חיים נחמן ביאליק, שהתגורר בקרבת מקום. השנים הראשונות של המפעל היו מורכבות, פרומצ'נקו התמודד בתחרות בלתי אפשרית מול תעשיית יבוא הממתקים הזולים מהאימפריה הבריטית. עם פרוץ מלה"ע השנייה, היבוא הזול נפסק ודרכו של המפעל העברי להצלחה מסחררת בפלשתינה (א"י) נסללה. לאחר קום המדינה ובמרוצת השנים, המפעל הפך לסימן ההיכר של הכניסה לעיר רמת גן, והכיכר הסמוכה אליו, על אף שקרויה במקור "כיכר הציונות" ידועה בעיקר בשם "צומת עלית".

כשמגיע לפתחה של קן התור פרויקט אייקוני כמו זה, במחלקת קנטאור נוהגים להתייחס אליו במלוא הרגישות ההיסטורית. בהתרגשות רבה זכינו לקחת חלק בפרויקט השימור של המבנה המיוחד הזה. במהלכו, צוות קנטאור מבצע שימור מקיף של חזיתות המבנה, תוך שחזור אלמנטים מיוחדים כמו: שעון הרחוב, חלונות הברזל ומרזבי האבץ המקוריים. בנוסף, אנו מחזקים את המבנה לעמידות ברעידות אדמה ומוסיפים מעלית חיצונית להנגשה.

למרות שיש כמה תושבים שמשוכנעים כי עדיין ניתן להריח שוקולד בסביבה, כבר שנים שהמפעל לא פועל במבנה ההיסטורי שלו. חלקו המעוגל (שהפך לסימן ההיכר של הכניסה לעיר), משמש בשנים האחרונות את המחלקה לאמנות של מכללת שנקר – כך נדמה שרוח היצירה הישראלית מעולם לא עזבה את יסודות הבניין.

פרויקטים מהסוג הזה מכילים את האתגר שמחלקת קנטאור של קן התור אוהבת במיוחד: לשמר את הישן לפי צווי השימור המוקפדים, אך לראות אותו משמש גם כחדש. בעבודת השימור שלנו, אנו שואפים ליצור לא רק מוצג מוזיאוני, אלא חלל חי המכיל חיים חדשים וישמש לדורות רבים של יצירה ישראלית. זה הוא עניין מהותי בגישה של קנטאור לשימור - לשמר את העבר תוך התייחסות לעתיד.

מזמין: מגדל - איזורים
ניהול פיקוח: אפרתי מדפיס
קונסטרוקטור: יובל אכברט
אדריכלות: סיוון אברג’יל - אמנון בר-אור