קצת היסטוריה: בשנת 2005 נכנס לחיינו חוק תמ"א 38. מטרתו הבסיסית היא הכלת תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה בישראל. או במילים אחרות: המדינה החלה לגלגל את האחריות לחיזוק הבניינים אל בעלי הדירות.
על פניו, נשמע הגיוני, בעלי הדירות יחזקו את הבניין וישדרגו אותו, יזכו בזכויות בניה לדירות נוספות שיוכלו למכור ליזם וכולם יצאו מורווחים. אבל בפועל, היישום של תמ"א 38, היה מאוד מסובך מבחינה הנדסית והתאים למקרים בודדים בארץ. לכן, בשנת 2010 יצא תיקון לחוק, שנקרא תמ"א 2 ובמסגרתו מתאפשרת הריסה של הבניין ובניה מחדש - או כפי שאנחנו מכירים אותו היום: פינוי-בינוי. יוזמות של פינוי-בינוי הן הגיוניות, "קלות" יותר ליישום, רווחיות יותר לכל הצדדים ומקדמות שוויון חברתי מובהק. שכן, ביישום פינוי-בינוי, המדינה למעשה מעניקה את הכסף לבעלי הדירות הישנות בשכונות ותיקות, משדרגת את איכות חייהם ומצמצת את משבר הדיור תוך חיזוק מעמדות מגוונים.
מהלך של פינוי-בינוי למעשה מאפשר התחדשות עירונית נגישה שאינה שמורה רק לעשירון העליון אלא מאפשרת למעמד הביניים להמשיך להחזיק בנכסים ראויים, להשביח את שווי הנכס (בכמיליון ש"ח בממוצע) ולחיות בכבוד.
_55x55_189.jpeg)
_55x55_189.jpeg)
_55x55_80d.jpg)
מיתוג | שיווק בדיגיטל | בניית אתרים
