בחתימה על הסכם פינוי-בינוי, הדיירים עומדים בפני צומת גורלית. מצד אחד, ההסכם אמור להבטיח את זכויותיהם ולהגן עליהם מפני כל תרחיש אפשרי. הוא חייב לפרט במדויק את התמורות להן הם זכאים - שטח הדירה החדשה, גודל המרפסת, מיקום החנייה והמחסן, גובה דמי השכירות בתקופת הבנייה ועוד. יתר על כן, עליו להגדיר בבירור את לוחות הזמנים ולכלול ערבויות וביטחונות משמעותיים, כמו ערבות חוק מכר על מלוא שווי הדירה העתידית. רק כך יוכלו בעלי הדירות לישון בשקט בלילה, ביודעם שההשקעה שלהם מוגנת היטב.
מצד שני, גם ליזם יש אינטרסים לגיטימיים שההסכם צריך לשמור עליהם. הדיירים מתחייבים לשתף איתו פעולה, לחתום על מסמכים נדרשים ולפנות את הדירות בזמן. אך מה קורה אם אחד הצדדים אינו עומד בהתחייבויותיו? לשם כך ההסכם חייב לכלול סעיפים ברורים המאפשרים את ביטולו במצבים מסוימים - כמו אי-עמידה בלוחות זמנים או חוסר יכולת לספק את התמורות שהובטחו. במקרים אחרים, כמו החלטה עירונית נגד קידום הפרויקט או קשיים בהשגת מימון בנקאי, יוכלו שני הצדדים להיפרד כידידים ללא קנסות. בסופו של דבר, על אף המורכבות המשפטית, הסכם מנוסח היטב הוא הבסיס ההכרחי ליציאה לדרך משותפת ארוכה ומאתגרת זו, כי גם בחתונה הזו, כמו בכל חתונה, יש אופציה לגירושין יפים ומכובדים.